נייד. 050-671-9660
נעים מאד,
דני מרקובייסקי
נשוי לנורה כמעט 50 שנה, אבא לטלי, לימור ועדי, חתן לשמעון, אמיר ולירן. סבא ללא מספיק נכדים.
ארגנטינאי תוסס עם יכולת ואהבה להקשבה אינסופית.
מלווה אנשים במגוון רחב של התמודדויות בחיים.
הזוגיות לוחצת? תראו לי זוגיות שלא...
השמנת יתר? יש סיבה. דיכאון? גם. הילדים מדאיגים? זה טבעי, זה לא עובר אף פעם, אבל אפשר ללמוד מתי ולאן לשחרר.
אני קודם כל מטפל במשפחה שלי, ויכול להגיד שאף אחד לא מושלם. החיים שלנו הם עבודה מתמשכת על עצמנו. מנסיוני אני מבין, שכדאי להיות גם צעיר בנפש וגם מבוגר שכבר ראה ושמע הכל, שווה להקשיב להכיל וחשוב גם לדעת להגיד עד כאן.
אני לא נותן שיעורי בית, ולא שולח להתאמן.
אני מאמין שבשיחות המשותפות שנעשות בבית קפה, בקאנטרי או בביתכם, בכל מקרה... בכל מקום שהוא לא קליניקה מלחיצה, יש פתרון.
הפגישות נערכות תמיד במקום נעים ומהוות גם טיפול וגם בילוי.
כוס קפה? סלט? עליי.
סיפורים אישיים
״היציאה לפנסיה שברה אותו״...
את המטופל הכרתי לאחר תקופה שבה נאלץ לעזוב את העבודה ולצאת לפנסיה מוקדמת. אדם מאוד חכם, שהתקופה הזו, שלאחר היציאה לפנסיה ״שברה״ אותו מבחינה נפשית. הוא הלך והסתגר בביתו יותר ויותר, עד שהפסיק לצאת מהבית. ניתק קשר עם כל מי שהכיר אפילו עם בני משפחתו והגיע למצב של עודף משקל.
״תבוא דחוף לבית חולים״...
ביולי 2016 קיבלתי טלפון מהבת שלי, ״תבוא דחוף לבית החולים״. כשהגעתי, הבשורה היתה שהחתן שלי עבר תאונת דרכים קשה, תאונה ששינתה את חייו.
עד לאותו בוקר יום ראשון ארור, עסק בספורט, בעל תואר ראשון בחינוך גופני ותואר שני במינהל עסקים, ניהל ספורט, השתתף בעשרות תחרויות ספורט ובטריאתלונים- פרח!! ובנה לאט ובנחישות את המסלול לאיש הברזל.
שאלות תשובות
שאלה שטיפלתי בה השבוע, ומאמין שתעניין גם אתכם:
ילדים בגיל הזה לא אוהבים כל כך לשתף את ההורים בתחושות ומחשבות שעוברות עליהם עכב חוויות מהעבר באינטראקציה איתם. הם נוטים להסתמך יותר על החברים, בני גילם המשדרים על אותו גל ומבינים אחד את השני. כדי להרוויח את אמונם, נדרשת התייחסות והשקעה מתמדת.
צריך לשים לב כי אנחנו ההורים נמצאים כל הזמן תחת זכוכית מגדלת של הילדים המחכים לטעות מצידנו כדי להצדיק כל מיני מצבים. עלינו לבנות גשר של אמון בינינו ובין הילדים שהמחשבה המנחה היא שאנחנו הכתובת הכי טובה לילדים שלנו.
ברגע שהילד ירגיש בטוח ובסמוך עלינו כך הוא ישתף ויספר יותר.
אנחנו הורים לילדים מתבגרים ומרגישים קצת בחוץ. הם לא משתפים אותנו ואנחנו לא יודעים מה עובר עליהם. איך אנחנו יכולים לעשות כדי שישתפו קצת יותר?
שאלה הרלוונטית לכולנו:
אלו הם רגעים בחיים שבהם אנחנו צריכים להוכיח את היכולות שיש בנו. בעלך נתון במצב לא מבחירה אישית. אני לא מבין ממה שכתבת איך הוא מרגיש והאם הוא מרוצה מהמצב אך אני מאמין שהוא היה רוצה לחזור לשגרת חייו. אצלך העבודה ממשיכה והמקום שלך בטוח ורגוע, זה הזמן לנסות להבין את בעלך ולתמוך בו. כדאי שתשתפי אותו בתחושותיך ותנסו להגיע לפתרון שיהיה מוסכם על שניכם. בזמן שאת בעבודה והוא בבית הוא יכול לקחת חלק מהמטלות והמשימות שלך להקל עלייך
ולעזור לך ובכך לשפר את המערכת הזוגית.
בעלי כבר תקופה ארוכה לא עובד עקב המצב במדינה. אני מגיעה אחרי יום עבודה, אחרי שהוא לא עשה כלום כל היום. אני ממש עצבנית ואנחנו רבים הרבה. לא כיף לי אבל קשה לי עם זה שהוא לא עושה כלום כל היום. מה אתה מציע?